חדש לגבי דוחות 2024 ואילך – רישום במס הכנסה כבעל עסק זעיר

חדש לגבי דוחות 2024 ואילך – רישום במס הכנסה כבעל עסק זעיר

המונח "בעל עסק זעיר" התחדש בפקודת מס הכנסה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2023-2024, והינו בתוקף לגבי דוחות לשנת 2024 ואילך.

מטרת התיקון הינה להפחית בירוקרטיה ולסייע לבעל עסק זעיר בשני היבטים:

א. בעת חישוב ההכנסה החייבת לבעל העסק הזעיר יוכרו באופן אוטומטי הוצאות בגובה 30% ממחזור ההכנסות.

ב. עוסק שיוגדר כבעל עסק זעיר במסלול מקוצר יהיה רשאי שלא להגיש דוח שנתי 'רגיל' למס הכנסה, ויחויב בדיווח מקוצר.

יודגש, כי מבחינת מע"מ עוסק ירשם כעוסק מורשה או כעוסק פטור. הרישום כעסק זעיר רלוונטי אך ורק מבחינת מס הכנסה. 

חשוב לציין: בעבר, עוסק יכול היה להירשם במע"מ כעוסק זעיר והתקיימו לגביו הוראות שונות, מיולי 2002 בוטל סיווג זה, וכאמור, כיום מבחינת מע"מ עוסק ירשם כעוסק מורשה או כעוסק פטור. בתיקון כעת משמש הביטוי "עסק זעיר" להגדרת עוסק שאינו מחויב להגיש דוח שנתי למס הכנסה, כאשר אין כל קשר למשמעות הביטוי "עוסק זעיר" שהיה קיים בעבר במע"מ.

 

הגדרת בעל עסק זעיר

סעיף 87ב לפקודה קובע כי יחיד תושב ישראל יחשב כבעל עסק זעיר כאשר שני התנאים הבאים מתקיימים:

  1. סך מחזור העסקאות ממשלח ידו ומכל עסקיו לא עלו על התקרה שנקבעה בחוק מע"מ לגבי עוסק פטור – תקרה בסך 120,000 ש"ח בשנים 2024-2025.
  2. פקיד השומה רשם אותו כבעל עסק זעיר.

יודגש, כי בהתאם להגדרה גם עוסק מורשה רשאי להירשם כבעל עסק זעיר, במידה ומחזור ההכנסות בעסקו לא עולה על התקרה ובמידה ואינו עונה למקרים אשר ב"רשימת החריגים" כפי שיוצג להלן.

 

רישום בעל עסק זעיר

סעיף 87ג(א) קובע שתי אפשרויות לרישום:

א. רישום עפ"י בקשה 

קובע כי יחיד שעומד בתנאים רשאי להגיש בקשה להירשם כבעל עסק זעיר. המועד האחרון להגשת הבקשה הינה בעת הגשת הדוח השנתי למ"ה לשנת המס המדוברת.

ההוראה רלוונטית לעוסק אשר לפי תקנה 13 לתקנות מע"מ נרשם כעוסק מורשה, ומחזור הכנסותיו אינו עולה על 120,000 ₪, וכן רלוונטית לעוסק פטור אשר תחילה בחר שלא להירשם כבעל עסק זעיר ולאחר מכן כן מבקש להיכנס להגדרה.

יש להבחין-

בעל עסק זעיר אשר מבקש להירשם במסלול המקוצר חייב להגיש את הבקשה עד לתום שנת המס לגביה מבקש להירשם כבעל עסק זעיר.

בעל עסק זעיר אשר מבקש להירשם במסלול המלא, יוכל להגיש את הבקשה בעת הגשת הדוח השנתי לשנת המס המדוברת.

ב. רישום ע"י פקיד שומה 

כאשר עוסק נרשם במע"מ כעוסק פטור, הרי שמבחינת מ"ה העוסק הפטור ירשם באופן אוטומטי כבעל עסק זעיר, במידה ולא נמצא ב"רשימת החריגים" שבסעיף 87ה, כפי שיוסבר להלן. העוסק יקבל ממ"ה הודעה על רישומו כבעל עסק זעיר.  יודגש, כי כפי שיצוין להלן, העוסק רשאי לבטל את רישומו להיחשב כעוסק 'רגיל'.

 

ביטול רישום בעל עסק זעיר

סעיפים 87ג(ב) ו-(ג):

א. עוסק שנרשם כבעל עסק זעיר מרצונו, או שנרשם באופן אוטומטי ע"י מ"ה מאחר והינו עוסק פטור, רשאי לבקש מפ"ש במסגרת הגשת הדוח השנתי לבטל את הרישום כ"עוסק זעיר".

ב. כאשר מחזור ההכנסות של היחיד עולה על התקרה בסך 120,000 ₪ פ"ש יבטל את רישומו כבעל עסק זעיר.

ג. כאשר התקיים לגבי העוסק אחד מהמקרים הרשומים להלן "ברשימת החריגים" הרי שפ"ש יבטל את רישומו כעוסק זעיר. 

ד. כאשר בעל עסק זעיר נכנס לתחולת הסעיף וניכה את "סכום הניכוי" בשנת מס מסוימת, אך לאחר מכן, בשנת המס הבאה בחר שלא להפעיל את הוראות הסעיף ולא לנכות הוצאות בגובה 30% מהמחזור, הרי שפקיד השומה יבטל את הרישום כבעל עסק זעיר.  כפי שילמד להלן בסעיף 87ה(ב), תחול לגבי עוסק זה חובת "תקופת צינון" במשך 3 שנים במהלכן לא יהיה רשאי להירשם כבעל עסק זעיר.

 

עוסקים אשר לא זכאים להירשם כבעל עסק זעיר – "רשימת החריגים"

סעיף 87א מפרט רשימת חריגים – מקרים בהם עוסק לא רשאי להירשם כבעל עסק זעיר.

כאשר עוסק עמד בתנאים ונרשם כבעל עסק זעיר ולאחר מכן התקיים לגביו אחד מהמקרים, הרי שפ"ש יבטל את רישומו כבעל עסק זעיר.

  1. עוסק אשר מעסיק עובדים.
  2. עוסק אשר אינו מנהל פנקסים קבילים.
  3. עוסק אשר הייתה לו בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד שלא הופקה מיגיעה אישית. לדוגמא: הכנסות מעסק בידי שותף פסיבי.  חשוב להדגיש – החרגה לא חלה על הכנסה פסיבית. אפשרי בהחלט להירשם כבעל עסק זעיר למי שמפיק הכנסות פסיביות כגון ריבית, שכ"ד ועוד. ההחרגה בסעיף זה מתייחסת להכנסה מעסק ומשלח יד!
  4. חלק מההכנסות מעסק או משלח יד התקבלו מאדם שעוסק עובד אצלו כשכיר.
  5. חלק מההכנסות מעסק או ממשלח יד יוחסו מחברה משפחתית.
  6. יותר מ-25% מההכנסות מעסק או משלח יד התקבלו מאחד מאלה:  א.  מקרוב.  הגדרת קרוב לפי סעיף 88 לפקודה.   ב.  ממי שהעוסק הועסק אצלו כשכיר במועד כלשהו בשלוש שנות המס הקודמות.
  7. כאשר העוסק בעל שליטה בחברה כאמור בסעיף 32(9).
  8. חריגים נוספים שיקבע שר האוצר בתקנות.

 

תקופת צינון לעוסק זעיר שבחר לצאת מתחולת הסעיף

סעיף 87ה(ב) קובע כי כאשר בעל עסק זעיר נכנס לתחולת הסעיף וניכה את "סכום הניכוי" בשנת מס מסוימת, אך לאחר מכן, בשנת המס הבאה בחר שלא להפעיל את הוראות הסעיף ולא לנכות הוצאות בגובה 30% מהמחזור, הרי שתחול לגביו חובת "תקופת צינון" ובשתי שנות המס שלאחר אותה שנת המס לא יהיה רשאי לנכות את "סכום הניכוי" בגובה 30% מהמחזור.   כלומר, סה"כ 3 שנים בהם לא רשום כעוסק זעיר ולא זכאי לניכוי בגובה 30% מההוצאות.

העוסק יגיש דוח שנתי רגיל וידווח על ההוצאות שנוצרו בפועל בעסקו, בכפוף לתיעוד מלא ככל בעל עסק 'רגיל'.

 

הכרה בהוצאות בגובה 30% מהמחזור

סעיף 87ד קובע את אופן חישוב ההכנסה החייבת בידי בעל עסק זעיר.

כאמור, משמעות הרישום כעסק זעיר הינה הן לגבי אי חובת הגשת דוח שנתי 'רגיל' והן לגבי הכרה אוטומטית בהוצאות בגובה 30% ממחזור ההכנסות.

כאשר עסק 'רגיל' מדווח על הכנסותיו למס הכנסה, הרי שלפי סעיף 17 לפקודה רשאי לנכות מהכנסתו הוצאות ששולמו עבור יצור ההכנסה. הוצאות תותרנה בניכוי רק כאשר בידי הנישום מסמך המעיד על ההוצאה שנוצרה, כגון חשבונית, קבלה וכדומה. 

סעיף 87ד(א) קובע כי בבירור ההכנסה החייבת של בעל עסק זעיר ינוכו מההכנסה סכום השווה ל-30% ממחזור ההכנסות של העסק בשנת המס – "סכום הניכוי".

–  ניכוי בגין הפקדה לקרן השתלמות – בנוסף להוצאות בגובה 30% מהמחזור יותר ניכוי לפי סעיף 17(5א) בגין הפקדות לקרן השתלמות לעצמאים.   הניכוי הינו בגובה 4.5% מההכנסה החייבת של העוסק, שהינה בגובה 70% ממחזור ההכנסה. הניכוי לא יעלה על סכום ההפקדה לקרן השתלמות.  יש לציין כי הניכוי אפשרי רק לבעל עסק זעיר שבחר בדיווח במסלול המלא.

–  ניכוי הוצאות נוספות – לא יוכרו כלל הוצאות נוספות בניכוי לפי סעיפים 17 עד 27.

–  ניכוי בגין תשלומים לביטוח לאומי – לא יותר ניכוי בגין תשלומים לביטוח לאומי לפי סעיף 47א.  כלומר, ניכוי בגובה 52% מהתשלומים לביטו"ל יותרו לעוסק רגיל בלבד ולא לבעל עסק זעיר.

–  מכירת נכס בעתיד – כאשר יחיד דיווח על הכנסותיו כבעל עסק זעיר ולא ניכה הוצאות באופן פרטני אלא באופן כולל בגובה 30% מהמחזור, הרי שבשנים הבאות, כאשר ימכור היחיד נכס ששימש להפקת הכנסה בעסק ויווצר רווח הון או שבח, הרי שבחישוב המס לתשלום יחושב כאילו הנישום דרש את מלוא הפחת שהיה ניתן לדרוש על הנכס בשנים בהן הוכר כבעל עסק זעיר.

 

עוסק שחדל להיות בעל עסק זעיר בשנת המס

סעיף 87ד(ג) מתייחס ליחיד אשר היה רשום בתחילת שנת המס כבעל עסק זעיר ולאחר מכן באותה שנת מס חדל להיות בעל עסק זעיר –הן כאשר מחזור הכנסותיו עלה על התקרה בסך 120,000 ₪ והן כאשר התקיים לגביו מקרה המנוי ברשימת החריגים.

הסעיף קובע שלמרות שרישומו כעוסק זעיר בוטל, וחלה לגביו חובה להגיש דוח שנתי 'רגיל', הרי שהעוסק כן יהיה זכאי לנכות מהכנסתו הוצאות כמו בעל עסק זעיר, בתנאי שסך ההוצאות שיוכרו לא יעלה על 30% * 120,000 ₪ = 36,000 ₪.

הוראה זו לא תחול במידה והרישום כבעל עסק זעיר בוטל מהסיבות הבאות:

– העוסק לא ניהל פנקסים קבילים.

– חלק מההכנסות מעסק או משלח יד התקבלו מאדם שעוסק עובד אצלו כשכיר.

– יותר מ-25% מההכנסות התקבלו ממי שהעוסק הועסק אצלו כשכיר במועד כלשהו בשלוש שנות המס הקודמות.

יודגש, כי לגבי תקופת צינון נקבע בסעיף 87ה(ב) כי בשנה זו למרות שהעסק הכיר בהוצאות בגובה 30% מהמחזור, הרי שלעניין סעיף 87ד(ג) יראו את העוסק כאילו לא ניכה את הניכוי.

 

שני מסלולי דיווח לבעל עסק זעיר – דיווח במסלול מקוצר או דיווח במסלול מלא

לחצו כאן למעבר למאמר מסלולי הדיווח לבעל עסק זעיר

כלי נגישות

נשמח לעמוד בקשר

הניוזלטר שלנו - כל מה שחשוב לדעת על חקיקה ומיסים

לשימת לב!

יצאנו לחופשת חג סוכות מיום שלישי 7/10/25 ועד יום שלישי 14/10/25.
בימים אלו לא ניתן לבצע הזמנות באתר.
נשוב לשרת אתכם מיד לאחר החג - ביום רביעי 15/10/25.